ספרים
JavaScript
פרק 5. פרקטיקות קידוד טובות
טיפול בשגיאות

JavaScript:
טיפול בשגיאות

איך לעשות:

הנה בלוק ה-try-catch הקלאסי:

try {
  // קוד שעלול לזרוק שגיאה
  let result = potentiallyRiskyOperation();
  console.log('הצלחה:', result);
} catch (error) {
  // מה לעשות אם נזרקת שגיאה
  console.error('אופס:', error.message);
}

פלט לדוגמא כאשר לא מתרחשת שגיאה:

הצלחה: 42

וכאשר יש שגיאה:

אופס: משהו השתבש

עבור קוד אסינכרוני, שבו מעורבים promises, השתמשו ב-try-catch בפונקציה async:

async function fetchData() {
  try {
    let data = await fetch('https://api.example.com/data');
    console.log('נתונים נאספו:', data);
  } catch (error) {
    console.error('שגיאה באיסוף נתונים:', error.message);
  }
}

fetchData();

צלילה עמוקה

טיפול בשגיאות ב-JavaScript התפתח. בעבר (ES3, בערך 1999), היינו כוללים רק את בלוק ה-try-catch. לא ממש גמיש, אבל עשה את העבודה.

ES6 (2015) הציג Promises ונתן לנו את השיטות .then() ו-.catch(), שמאפשרים לנו לטפל בשגיאות אסינכרוניות בצורה חלקה יותר.

fetch('https://api.example.com/data')
  .then(data => console.log('נתונים נאספו:', data))
  .catch(error => console.error('שגיאה באיסוף נתונים:', error.message));

לגבי פרטי המימוש, כאשר שגיאה נזרקת, מנועי JavaScript יוצרים אובייקט של Error עם מאפיינים שימושיים כמו message ו-stack. אפשר גם ליצור סוגי שגיאה מותאמים אישית על ידי הרחבת המחלקה Error – נוח לאפליקציות מורכבות יותר.

אלטרנטיבות? תוכלו להתעלם מטיפול בשגיאות (רעיון רע), להשתמש ב-callbacks עם פרמטרים של שגיאה-ראשונה (שלום, סגנון Node.js), או להשיג יופי עם ספריות ומסגרות שמציעות את הגישות שלהן.

ראה גם

למידע נוסף על טיפול בשגיאות:

רישום פעולות (לוגים)