Kotlin:
שימוש במערכים אסוציאטיביים

איך ל:

יצירה ושימוש במפה בקוטלין הם פשוטים. הנה מדריך מהיר על איך לעשות זאת:

fun main() {
    // יצירת מפה ניתנת לשינוי
    val fruits = mutableMapOf("a" to "Apple", "b" to "Banana")

    // הוספת אלמנטים
    fruits["o"] = "Orange" // באמצעות פעולת אינדקסציה
    fruits.put("g", "Grape") // באמצעות שימוש במתודת put

    // גישה לאלמנטים
    println(fruits["a"])  // פלט: Apple
    println(fruits["b"])  // פלט: Banana

    // הסרת אלמנטים
    fruits.remove("b")
    
    // סיבוב על המפה
    for ((key, value) in fruits) {
        println("$key -> $value")
    }
    // דוגמה לפלט:
    // a -> Apple
    // o -> Orange
    // g -> Grape
}

צלילה עמוקה

מפות בקוטלין מגיעות ישירות מהתאימות שלהן עם ג’אווה, שם מפות הן חלק בלתי נפרד מאוספים. עם זאת, קוטלין משפרת את השימושיות שלהם על ידי הצגה של ממשקים ניתנים לשינוי (MutableMap) וקריאה בלבד (Map), בניגוד לממשק Map המאוחד של ג’אווה. ההבחנה הזאת מבהירה אם אוסף מיועד לשינוי או לא.

פרט חשוב לגבי היישום של מפות בקוטלין הוא ההבחנה המפורשת בין מפות ניתנות לשינוי ובלתי ניתנות לשינוי, דבר שמדגיש את המיקוד של השפה בבלתי ניתנות לשינוי ובזהירות בידי.

למרות שמפות הן מאוד שימושיות, קוטלין מציעה גם אוספים אחרים כמו רשימות וקבוצות, כל אחת עם מקרה שימוש משלה. למשל, רשימות שומרות על סדר ומאפשרות כפילויות, מה שהופך אותן לאידיאליות לגישה לאלמנטים לפי אינדקס, בעוד קבוצות שומרות על ייחודיות אך לא משמרות סדר. הבחירה בין שימוש במפה, רשימה, או קבוצה תלויה בדרישות הספציפיות של היישום שלך, כמו הצורך בגישה על פי מפתח או שמירה על סדר.

במונחים של אלטרנטיבות טובות יותר, אם הביצועים קריטיים, במיוחד עם אוספים גדולים, כדאי לשקול שימוש במבני נתונים מיוחדים, יעילים יותר שמסופקים על ידי ספריות חיצוניות המותאמות לתרחישי שימוש מסוימים, כמו גישה מקבילית או מיון.