PowerShell:
שימוש בדיבאגר

איך לעשות זאת:

ב-PowerShell, אתה יכול לדיבג סקריפטים באמצעות סביבת הכתיבה המשולבת של PowerShell (ISE) או Visual Studio Code (VS Code) עם ההרחבה ל-PowerShell. הנה איך להשתמש בנקודות עצירה בשניהם:

PowerShell ISE:

# הגדרת נקודת עצירה בשורה מסויימת
Set-PSBreakpoint -Script .\MyScript.ps1 -Line 5

# הרץ את הסקריפט שלך באופן רגיל
.\MyScript.ps1

# כאשר הסקריפט מגיע לנקודת העצירה, תוכל לבדוק משתנים
$myVariable

# המשך בביצוע
Continue

Visual Studio Code:

# פתח את סקריפט ה-PowerShell שלך ב-VS Code.
# לחץ ליד המספר השורה כדי להגדיר נקודת עצירה.
# התחל לדבג על ידי לחיצה על F5 או לחיצה על 'התחל דיבאג'.

# VS Code יעצור את הביצוע בנקודת העצירה שלך.
# השתמש בחלונית הדיבאג כדי לצפות במשתנים, לבדוק את מחסנית הקריאה, ולשלוט בזרימה.

הדיבאג בשתי הסביבות מאפשר לך לעשות צעד פנימה (F11), צעד החוצה (F10), וצעד החוצה (Shift+F11) בזמן הדיבאג.

צלילה עמוקה

מבחינה היסטורית, דיבאג ב-PowerShell היה קצת נוקשה; זה דרש הרבה שורות של Write-Host כדי להוציא מצבי משתנים או את השיטה הקלאסית של ניסוי וטעייה. עם הופעת PowerShell ISE, ובזמן האחרון יותר, VS Code עם התכונות העשירות שלו לדיבאג, הדיבאג ב-PowerShell הפך כמעט כמו בשפות תכנות מלאות.

אלטרנטיבות לכלים המקוריים לדיבאג של PowerShell כוללים כלים של צד שלישי כמו PowerGUI או שימוש בסביבות פיתוח מובנות כמו Visual Studio עם תוסף ל-PowerShell.

כאשר מיישמים דיבאגר, שקול את הטווח של הסקריפט, במיוחד כאשר עובדים עם סקריפטים שנקראים בעזרת dot-source או מודולים. נקודות עצירה יכולות להיות מבוססות על תנאי, שינוי במשתנים, או בהיותן מבוססות על שורה, מה שמאפשר שליטה מדויקת במהלך פגישת דיבאג.

בנוסף, עם המעבר ל-PowerShell Core (PowerShell רוחב פלטפורמת), הדיבאג בעיקר עבר לידי VS Code, שמספק חוויה עקבית בפלטפורמות שונות.

ראה גם

למידע נוסף על דיבאג ב-PowerShell:

• about_Debuggers